עיזבון המנוח טיטיאנו ניקולאי ז"ל ואח' נ' אורשר מחסני ערובה (1985) בע"מ ואח'

החלטה

מבוא

לפניי בקשת הנתבעות 1-4 (להלן: "הנתבעות") לעיון חוזר בהחלטתי 17/11/10 נעתרה לבקשת התובע מס' 3 – המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע") להגשת תצהירה של התובעת 1 (להלן:"האלמנה") מהטעם כי עותק בקשת התובע לא הומצא לידיהן ועל כן לא הגיבו לבקשה עליה נודע להם לראשונה עם קבלת החלטתי הנעתרת לבקשת התובע. כן עותרות הנתבעות לדחיית הבקשה.

התובע מתנגד לבקשה לעיון חוזר תוך שהינו טוען כי בקשתו לא הועברה לב"כ הנתבעות בשל טעות משרדית. יאמר כי לתגובת התובע לא צורף תצהיר.

אקדים ואומר כי דין החלטתי להתבטל מהטעם כי הבקשה לא הומצאה לנתבעות והחלטתי ניתנה מבלי להמתין לקבלת תגובתן.

דיון

מבוא

אדון להלן בבקשת התובע לגופה ואקדים ואומר כי דינה להידחות.

הלכה פסוקה היא כי סדרי הדין אינם "מיטת סדום". לא זו אף זו, ידועה לבאי כח בעלי הדין עמדתי הליברלית בכל הנוגע לבקשות להארכות מועד, בכפוף לכך שלא נפגעת זכות מהותית של מי מהצדדים. כך נהגתי כל העת, כך הנני נוהג וכך בכוונתי להמשיך ולנהוג בכפוף לכך שגיישת בעלי הדין זה כלפי זה, או מי מהם כלפי חברו אינה עומדת בסתירה לעמדתי זו.

הנני נוקט בגישה זו חרף הטרחה הנוספת הנגרמת לביהמ"ש ובזבוז הזמן השיפוטי.

ברם, משצד עותר להארכות מועד, אולם בה בעת ובנשימה אחת הינו מתנגד לבקשת הצד שכנגד להארכת מועדן גם אם לא נגרם לו נזק של ממש– אין מקום לנקוט בגישתי הליברלית שכן משמעה כי צד אחד נהנה והאחר מפסיד.

סבורני כי התנהלות שכזו מטעמו של בעל דין באותו הליך עולה כדי מעין השתק שיפוטי כלפי בית המשפט ובמניעות כלפי הצד שכנגד.

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

לגופו של עניין

בקשת התובע להארכת מועד להגשת תצהירה של האלמנה אינן נתמכות בתצהיר ולו רק מטעם זה דינה להידחות.

יאמר למעלה מהדרוש כי גם אם היה מוגש תצהיר המאמת את הנטען בבקשות ותגובות התובע – דין הבקשה היה להידחות.

ביום 7/9/04 הוגשה תביעת עיזבון ואלמנת המנוח שנהרג בתאונה שאירעה ביום 25/3/01 (להלן: "התובעים"). 3 שנים לאחר מכן, ביום 2/7/07 הוגש כתב תביעה מתוקן בדרך של צירופו של התובע כתובע נוסף וזאת בהתאם להחלטת המותב הקודם שדן בתביעה.

בישיבת יום 9/12/08 עתר ב"כ התובעים להפסקת התובענה שכן לדברי בא כוחם האלמנה אינה משתפת פעולה עמו חרף פניותיו. בנסיבות אלו, נמחקה תביעתם והמשיכה כסדרה תביעת התובע. בד בבד נקבע כי בכל הקשור לתובע "... ועל מנת לאפשר לו שהות התארגנות בהמשך התובענה, נקבע לקדם משפט נוסף ליום 24.03.09..." (עמ' 9 לפרוטוקול).

בישיבת יום 14/12/09 בחלוף שנה הצהיר ב"כ התובע "להלן ראיותינו: מסמכי העתק צו ירושה, תעודות הזהות של המנוח והאלמנה, נספחים א-ג לכתב התביעה. אני אמציא את הראיות לבית המשפט תוך זמן קצר".

בהחלטתי שניתנה באותו מועד הוריתי לתובע להגיש תצהירי עדויות ראשיות בצירוף תיק המוצגים וזאת בתוך 14 יום. על הנתבעות היה להגיש את ראיותיהן בתוך 30 יום לאחר מכן.